הבקע ששומר עליי

אחרי שעברתי את הניתוח השני ירדתי המון במשקל – ירד ממני אדם שלם .

נכון שזה משמח ? נכון ולא נכון 😊

בפועל הגיעה צרה חדשה שנקראות בעיות בריאות .

לבעיה קוראים בקע , הגיעה מעודף משקל.
הדבר היחיד באותה תקופה עניין אותי היה רק לרדת במשקל לא פיניתי את זמני לראות שקיימות עוד בעיות .

בשנתיים האחרונות הבקע התחיל להפריע לי בהתנהלות היומית שלי , פעולות פשוטות שאני רגילה אליהם ואמרתי לעצמי די אני חייבת להיפרד ממנו.

המשימה הייתה ללכת לבדוק את עניין הבקע אצל מומחים אך אני מצאתי שפע של תירוצים למה זה לא הזמן המתאים.

לקח לי 3 שנים עד שעשיתי את הצעד ,עד שהבנתי שכל השיח הפנימי שלי הוא תירוץ וכדי לעשות פריצת דרך אמתית עלי לעשות מעשה.
הרופא הראשון היה רופא משפחה שנבהל ממראה עיניו והעביר אותי לבדיקות נוספות וקביעת תור אצל מומחים.

אומרים שצרות באות בצרורות 🙂 וכך פתאום התגלתה לה האנמיה – הערכים שלי היו מאוד נמוכים והרופא לא הבין איך אני עומדת על רגלי.

את האנמיה כבר הכרתי 6 שנים לפני ,בניתוח הראשון  גם היה לי אמניה שבה נתנו לי עירוי
שלא עבר בטוב והקפיץ לי את לחץ הדם .

המקרה הזה יצר אצלי טראומה.

הייתה לי מטרה ברורה ,אני הולכת לטפל באנמיה אכלתי בשר עברתי טיפול רגשי אך הסתבר כשעושים פעילות כירורגית בגוף זה לעיתים פוגע בתהליך הטבעי של הגוף . 
הניתוח שעברתי נקרא מעקף קיבה כלומר האוכל לא עובר בקיבה ולכן לא נספג
במעי כמו שאמור להיות ושם קיבלתי באהבה את האנמיה.
הבנתי שזה כמו מעגל כי ברגע שאני לא עושה את העירוי אין לי ניתוח וברגע שאין לי ניתוח אני לא יוצאת
הלאה לעולם. הבנתי שיצרתי  סוג של הגנה מתוך הרגל של שנים שלא רוצה שיראו אותי אך הפעם ממקום אחר.

הבנתי שהבקע זו ההגנה שלי וכמו שכל אחד ואחת מאתנו רוצים להרגיש מוגנים ולכן נשמור על זה מכל משמר .

כך אני שומרת על הבקע שלי 🙂 

הבעיה התחילה שהבקע שלי מגביל אותי וגרם לי לעיכוב בחיים לכן התחלתי להבין שעלי לחפש פוקוס אחר 

שיצור את ההגנה עבורי.

מה נוצר חדש בתוכי ? אשתף בהמשך .